תנ"ך על הפרק - תהילים צב - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים צב

659 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃עֲ‍ֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עלתהעַוְלָ֥תָהבּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ליום השבת. המזמור הזה הוקבע לזמר על הדוכן בשבת: טוב להודות לה׳‎. טוב וישר לנו להודות לה׳‎ ולזמר לשמך העליון על כל: בבוקר. בכל בוקר: ואמונתך. קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות: עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין: עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים: בפעליך. במעשה הנסים שעשית לי: במעשי וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש: עמקו. הם דברים עמוקים ואין להבינם: איש בער וגו׳‎. וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה: בפרוח. במה שהרשעים מפריחים: כמו עשב וגו׳‎. לא יבין אשר הכוונה היא להשמידם עד עולם כי משלם להם מעט שכר צדקתם לטרדם מעוה״‎ב: ואתה. כי אתה מרום לעולם ובכל עת ידך על העליונה ואם לא תפרע מהם בחייהם תפרע מהם אחרי מותם: כי הנה וגו׳‎. וחוזר ומפרש כי הנה אויביך יאבדו ר״‎ל האבדון נכון בידם וימק בשרם ויתפרדו עצמותם: ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם: בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג: ותבט עיני. עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה: בקמים. בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים: כתמר יפרח. יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות: ישגה. יתגדל ויעלה מעלה מעלה כקומת הארז אשר בלבנון: שתולים. יהיו נטועים וקבועים בבית ה׳‎ לומדי התורה והחכמה: בחצרות. כפל הדבר במ״‎ש: עוד ינובון. בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים: להגיד. למען יודע לכל כי ישר ה׳‎ ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך